זמינים 24 שעות
מרכז לתמיכה רגשית ונפשית

אובדנות – בילדים ומתבגרים


הגדרה

  • מחשבה או מעשה הגורמים נזק עצמי מכוון.

  • אובדנות יכולה להתבטא גם באופן סמוי, הפרעות אכילה, תאונות דרכים, שימוש בסמים, התנהגויות של הרס עצמי.

  • 90% מהאובדניים סבלו מהפרעה פסיכיאטרית בעת ביצוע הניסיון, 50% ומעלה סבלו מהפרעה פסיכיאטרית לפחות שנתיים קודם.

  • לרוב, לפני המעשה ישנו אירוע סטכסוגני, כמו איבוד קשר רומנטי, בעיות משמעת בביה"ס או הסתבכויות עם החוק.

ישנן בעיות הקשורות לפרעה הפסיכיאטרית או כאלו שלא קשורות, כמו אירועים לא צפויים (מחלות במשפחה) שהצעיר עם בעיות נפשיות אינו יודע להתמודד.


אפמידמיולוגיה

ארה"ב -13% ממקרי המוות בקב' הגיל 15-24 בארה"ב נגרמים ע"י אובדנות, מקום שלישי בין גורמי המוות בקב' הגיל.

בארץ -בנים – 3/100.000, בנות 12/100.000 בקב' גיל 15-17.

האובדנות גילה בצבא, 9/100,000 בנים ו- 7/100,000 בנות.

6% מהבנים, 7% מהבנות דיווחו על ניסיון אובדני בשנה האחרונה.

30% מבני הנוער חושבים על התאבדות.

1/3 מהילדים והמתבגרים המתקבלים לאשפוז ביצעו ניסיון אובדני.

11-15 – אין עלייה בשנים האחרונות. מדווחים ניסיונות 1% בגלל – פחות לחץ, חוסר בשלות קוגניטיבית.


קליניקה

  • אובדנות בצעירים היא אירוע אפיזודי עם משך מוגדר, (מתאבדים כרוניים עפ"י תפיסה זאת ניתן לראות כסובלים ממספר אירועים אפיזודיים).

  • ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר, הפרעה אפקטיבית עם תחלואה נלווית לרוב של  הפרעות התנהגות.

הפרעה אחרת, היא התמכרות לסמים ואלכוהול, במיוחד בבנים מעל גל 125.

תחלואה נלווית בין 2 ההפרעות שכיחה.

בין המנסים להתאבד, ניכרו רגזנות יתר, אימפולסיביות, ותקופנות.

יש גם סוג אחר של סיכון אובדני, בקרב "ילדים טובים" אבל חרדתיים, תלמידים טובים, אהובים על חבריהם, וניסיונם האובדני מהווה הפתעה גדולה לסובבים, גורמים אפשריים שנמצאו, הפרעת חרדה עם חדרת צפייה, או פרפקציוניזם.

  • למרות שיש כאלה המתכננים את הניסיון האובדני כמו אצל בנות עם MDD, אצל רוב בני הנוער המעשה הוא אימפולסיבי, לאחר אירוע סטירסוגני, כפי שנכתב קודם.

  • הבנת המוות כסופי אינה הכרחית באובדנות בילדים.


אטיולוגיה

1.הפרעות פסיכיאטריות

גורמי סיכון –  סיכון יותר גבוה לבנים מאשר לבנות\

בנים- ניסיון אבדני קודם

יותר מגיל 16

הפרעה אפקטיבית

שימוש בסמים ואלכוהול

בנות -הפרעה אפקטיבית

ניסיון אובדני קודם

  • דיכאון נמצא ב- 50-70% מהמנסים להתאבד מעלה סיכון פי 27 להתאבדות.

  • סכיזופרניה – 10% מתאבדים 50% מנסים בעיקר בתקופת רמיסיה.         

  • שיפור בסימנים אך גם בעת שיש סימנים פסיכוטים פעילים.


2.גורמי דחק

  • אירועי חיים סטרסוגניים, מוות, פרידה מקרוב, מחלה, אשפוז.

  • יתר התנהגות אובדנים בקרב החברים.

  • ל-60% יש קרוב עם נטייה אובדנית.

  • התעללות גופנית/מינית במתבגרים אובדניים אמצא סיפור התעללות מינית או גופנית בעברם.

3.גורמים ביולוגיים

  • היסטוריה משפחתית של אובדנות – סיכון פי 5 בבנים ופי 3 בבנות.


4.תפקוד חברתי

  • בעיות עם התאמה חברתית, קשיים בין אישיים עם הורים ואחים.

  • אין מבוגר תומך ואמפטי, תחושת בידוד, חרדה, חוסר ערך עצמי ודחייה.


5.הערכה פסיכיאטרית

  • אנמנזה אובדנית- איסוף אינפורמציה מגורמים רבים ככל האפשר.

  • להעריך סיכון:    - מחשבות אובדניות

- האם היה ניסיון אובדני קודם

- האם היה לבד

- בוחר להתאבד מלמדת על

- השיטה עובדת הכוונה מוות.

-   פסיכופתולוגיה- דיכאון, מאניה, פרדה, סמים, אלכוהול, סימנים

  פסיכוטיים. אי שליטה בדחפים, רגזנות יתר.

  • להגדיר סכנה- מיידית/ אשפוז/ יכולת תמיכה משפחתית.


טיפול:

  • אשפוז – סביבה מוגנית והשגחה רציפה.

  • פסיכותרפיה – ליצירת סביבה יוצרת אמון ותקשורת, הסרת המוטיבציה להתאבד.

  • טיפול משפחתי

  • תרופות

1.נוגדות דיכאון

2.ליתיום

הוכח כמוריד סיכון אובדני והפסקתו הובילה להכפלה של המעשים האובדניים ועליה בסיכון.


האם ואיך אפשר למנוע התאבדות בילדים:


טיפול מונע

  1. הודגם כי דיווח בכלי התקשורת על אירוע אובדני אמיתי או בדוי מוביל למקבץ מקומי של התאבדויות. מיתון הדיווחים במדיה הוא לפיכך גישה מונעת.

  2. תוכנות להתערבות בקרב חברים לאחר שחברם התאבד. עידוד לדבר, לשתף ולהוריד, אגב כך, חרדה. הסיכון גבוה במהלך ה- 6 חודשים הראשונה לאחר האירוע.

  3. מעקב אחר ילדים במשפחות עם אובדנות.

  4. פיקוח על נגישות לכלי נזק.

  5. קו הטלפון החם. ער"ן. עקרונות: הקשבה פעילה, קבלה ללא תנאי וגישה חברתית. אין צורך בידע מקצוע או כישורים בהתערבות במשבר, אלא יכולת להקשיב בצורה אמפטית. המגמה בער"ן היא לא טיפולית ואינה ניסיון לשינוי התנהגות או החשיבה של הפונה אלא הקשבה. היעילות של שירותים אלו שנוי במחלקות, בין מחקרים המראים יעילות ממשית במניעת התאבדויות לבין מחקרים השוללים יעילות זו.


מה לעשות כשילד מאיים או מתכוון להתאבד?

  1. האזן – שמע והבן את הרגשות שמאחורי המילים. זוהי האזנה אקטיבית, כלומר, האזנה המערבת את השומע. חשוב לשמור על מגע עיניים, להביע אמפטיה, לעתים גם לגעת.

  2. הערך את מידת החומרה שבמחשבות וברגשות ובמידת הצורך הפנה לגורם מקצועי.

  3. התייחס ברצינות מירבית לכל דברי המאיים.

  4. היה החלטי אך תומך. חשוב שתיתפס כמי שיודע מה הוא אומר, וכדמות מבינה ותומכת.

  5. היה מתון ושקול בתגובותיך.

  6. הצג תוכניות ספציפיות – חשוב להראות כי קיימות נקודות אחיזה בטווח הקרוב ביותר כמו פגישות נוספות.

  7. הימנע מהבעת דעה לגבי רצינות כוונת ההתאבדות – יש להתייחס במלוא הרצינות לאיום.

  8. העבר את המסר כי המשבר הוא זמני אף כי הרגשת המובעים הם רציניים.

  9. אל תיגרר לויכוח כי בנושא ההתאבדות, אל תוכיח למתבגר כי אינו צודק, שכנע כי המשבר זמני וערך החיים אחריו רב ביותר.

  10. השגח על המתבגר המאיים. אל תשאיר אותו לבד. דאג שלא יהיו בקרבתו אמצעים קטלניים.




לייעוץ ראשוני בטלפון
052-9709385

מיכאל ינקו


לייעוץ ראשוני במייל







אתר מקודם ונבנה: קידום אתרים בגוגל