זמינים 24 שעות
מרכז לתמיכה רגשית ונפשית

הגדרות במצב הרוח בילדים ומתבגרים


הפרעות - הגדרות


אפיזודה מאנית

  • משך לפחות שבוע

  • פחות משבוע אם יש צורך באשפוז

  • מצב רוח מרומם, בזבזני IRRITABLE


אפיזודה MIXED

  • משך לפחות שבוע, עונה על קריטריונים לאפיזודה מאנית ודיכאונית יחד (חוץ ממשך).

  • במהלך האפיזודה, יש סימפטומים מאניים ודיכאוניים כמעט מדי יום (למשך שבוע).


אפיזודה היפומאנית

  • משך לפחות 4 ימים

  • קריטריונים סימפטומטיים זהים לאפיזודה מאנית.


Bipolar I

  • מהלך קליני שכולל אפיזודה מאנית אחת או יותר או אפיזודות MIXED, ולפעמים אפיזודות דיכאוניות.


Bipolar II

  • אפיזודות של MDD לסירוגים עם אפיזודות של היפו מאניה.


הפרעה דיסטימית

לפחות שנתיים (ילדים – 1 שנה) של מצב רוח ירוד (ילדים – גם איריטבילי) וסימפטומים דיכאוניים נוספים שלא מתאימים לאבחנה של MDD (עייפות, ריכוז, בעצמי).


הפרעה ציקלוטיטית

לפחות שנתיים (ילדים – 1 שנה) של אפיזודות היפו מאניות שלא מתאימות לאבחנה של אפיזודה מאנית או סימפטומים דיכאוניים שלא מתאימים ל- MDD.


דיכאון בילדים ומתבגרים

הויכוח לגבי דיכאון בילדים

עד לפני 20 שנה, דיכאון בילדים לא הייתה אבחנה תקפה משום שטענו:

  • מצב הרוח בילדים הוא לבילי – מגיבים בקיצוניות

בשמחה קיצונית לאירועים משמחים קלים

ובבכי מוגזם לתסכולים מינוריים

  • יכולתו הקוגניטיבית של הילד אינה מפותחת ולכן: נוטה להגיב לרגשות שליליים בהשלכה, ונוטה לחוות בכעס, רגזנות ואימפולסיביות יותר משחווה עצב.

  • התיאוריות הפסיכואנליטיות טענו שסופר אגו של הילד בלתי בשל ולכן לא יכולים לפתח דיכאון.


דיכאון בשלבי התפתחות שונים

1.גיל ינקות – דיכאון אפשר לאבחן כבר בגיל ינקות:

א.בעיה בקשר אם-ילד, לאחר שנוצר Attachment (ביולוגי) מגיב לפרידה ממושכת בשלושה שלבים: מחאה, ייאוש, וניתוק.

ב.בילדי מוסדות, כשלא נוצר קשר, או כשהדמות המטפלת לא חוזרת, ואין תחליף  דיכאון אנקליטי (שפיץ) סימני דיכאון: אינסומניה, פיגור התפתחותי, בכי.

ג.כשלילד יש אם שאינה זמינה רגשית, או כשהשתבש משהו, (כמו מחלת האם), ביחסי האם-ילד בשלבי LI,      ובמיוחד ב- Rapprochement  מצב רוח דיכאוני בסיסי, (מאהלר) BASIC DEORESSIVE.


2.גיל ילדות-

הסימפטומים הדיכאוניים בילדים יהיו לפי רמת ההתפתחות שלהם, ולעתים קרובות יש להם קושי בלתאר איך הם מרגישים ולכן הם יעשן acting, ויהיו רגזנים ואיריטביליים, כעס, התנהגות קונדקט  גניבות ואלימות.

בילדות, דיכאון ביחס שווה בין בנים = בנות.

כמו כן, יהיה להם יותר סיכון שיש להם פסיכופתולוגיה משפחתית דיכאונית (לעתים אף ההורה עצמו חווה דיכאון בילדות).

  • בילדים קטנים, הדיכאון ניכר בהבעות הפנים. מצהיר שמרגיש "לא שווה" ו"טומטום".

  • שכיחות הלוצינציות שמיעה (תואמות מצב רוח)

  • שכיחות תלונות סומטיות (כאבי ראש + בטן)

  • שכיח קומורבודיטי  עם הפרעות חרדה – חרדת פרידה, פוביות וסימטיזציה.


3.דיכאון בגיל ההתבגרות

בנים – בנות

  • סיכון גבוה בעיקר אצל בנים לאובדנות, בעיקר כשהדיכאון מלווה בהפרעת התנהגות ו/או סמים/ אלכוהול.

  • יותר ביטויים ורבליים על עצבות, חוסר ערך, מחשבות אשמה, אנהדוניה.

  • יותר ביטויים וגטטיביים כמו הפרעות בשינה, בתיאבון, במשקל והאטה פסיכו מוטורית.

  • יכול להיות דיכאון, גם כתגובה למאבק לגיבוש זהות עצמאית ונפרדת, עם יכולת חשיבה מופשטת, כל אלו גורמים למתבגר להרגיש שהוא לבד, בודד, עצוב ומיואש, ומצב זה יכול להיות באלטרנציה עם התרוממות רוח וחלומות תהילה.

  • ירידה בהישגים האקדמיים, חלומות בהקיץ, אפטיה, חוסר ריכוז.


הפרעה ביפולרית והפרעות התנהגות בילדים ומתבגרים – הפרעות ברצף או הפרעות של קומורבידיות ביניהן? (מאניה דיפרסיה)


הביטויים של ההפרעה הביפולרית אצל ילדים ומתבגרים שונים מאלו הבאים לידי ביטוי אצל מבוגרים. עם זאת, בספרות מדווח שכ-20% מהחולים הביפולרים עברו את האפיזודה הראשונה בגיל ההתבגרות, כשגיל השיא לפריצת המחלה הינו בין 19-15 שנים.  הם הציגו תחילה אפיזודה מאנית או דפרסיבית.


גורמי הסיכון בניבוי מאניה הינם:

  1. אפיזודה דיכאונית המאופיינת בהתחלה מהירה, האטה פסיכומוטרית ואפיונים פסיכוטים.

  2. היסטוריה משפחתית של הפרעות אפקטיביות, עם דגש על הפרעה ביפולרית.

  3. היסטוריה של מאניה או היפו מאניה אחר טיפול עם נוגדי דיכאון.


במתן טיפול אנטי דיכאוני, מצב של דיכאון פסיכוטי והיסטוריה של ADHD וחוסר יציבות אפקטיבית הם גורמים הקשורים למעבר למצב מאני.

האפיזודות הדיכאוניות בהפרעה ביפולרית מאופיינות בד"כ בעיכוב פסיכו מוטורי, שינת יתר, ניסיונות אובדנות משמעותיים וסימפטומים פסיכוטיים. במקרים חמורים יכולה להתפתח קטטוניה.

ילדים הסובלים ממאניה מראים לעתים קרובות סימפטומים לא טיפוסיים. השינויים ניכרים במצב הרוח, אגיטציה פסיכומוטורית ועוררות מנטאלית שבד"כ היא לבילית. חוסר  שקט ואופי מלחמתי שכיחים יותר מאופוריה, כפי שהמתבטאת אצל מבוגרים. כמון כן, קיימות בעיות התנהגות: כישלון בתפקוד הבית ספרי, מכות, משחקים מסוכנים והתנהגויות מיניות לא תואמות. הדבר בא לידי ביטוי בשפה גסה, אוננות מוגברת וקיום יחסי מין עם מספר רב מאד של פרטנרים.

כמו כן עשויות לעלות דלוזיות גרנדיוזיות, חשיבה שאינה הולמת את חוקי הלוגיקה, אמונות נוקשות ואקטיביות כל העת.

בעבר, קרפלין טען שרק אחוז קטן מקרב החולים חלו בגיל צעיר. עם זאת, בשנים האחרונות קיימים דיווחים שילדים עם הפרעות רגשיות חמורות ממלאים אחר הקריטריונים להפרעה ביפולרית: אי שקט, לביליות רגשית, אנרגיה מוגברת והתנהגות מסוכנת ולא זהירה.

נשאלת השאלה האם אלו מקרים אמיתיים של הפרעה ביפולרית או אוסף לא טיפוסי של קשיים רגשיים והתנהגותיים?

קיים סיכון של אבחנת יתר בצעירים עם הפרעות התנהגות ו- ADHD, רבים מהסימפטומים בשתי ההפרעות חופפים: התוקפנות, הכישלונות הבית ספריים, האגיטציה הפסיכו מוטורית והשינה הלא שקטה כמו גם התנהגויות מוסחות והתנהגויות מיניות לא תואמות.

הממצאים הם שרבים מהסובלים מהפרעה ביפולרית סובלים גם מהפרעת התנהגות או מהפרעת ADHD. האבחנה בין השתיים יכולה להיעשות דרך בדיקת ההיסטוריה כיוון שהפרעה היפראקטיבית והפרעת התנהגות הן הפרעות כרוניות יציבות של קשיי שליטה בדחפים וויסות התנהגות.

כך גם הפרעות התנהגות הקיימת אצל 22% מהלידים הסובלים מהפרעה ביפולרית ואצל 18% מהמתבגרים הסובלים מההפרעה הביפולרית, עשויות להיות גילויים מוקדמים של המחלה.


בומבק וונברק דיווחו על תינוקות בגיל 15 חודש אשר גילו גילויים התנהגותיים כמו:

היפראקטיביות, סף תסכול נמוך, אימפולסיביות, התנהגות הרסנית וחוסר יכולת להתרכז שלאחר מכן סבלו ממחלה ביפולרית.

קומורבידיות נמצאה קיימת בן ההפרעות דיכאון, חרדה והפרעות התנהגות. פירס מצאה שמצב רוח דיכאוני מקושר עם חרדה מורבידית, חוסר שקט, סירוב ללכת לבית הספר ופוביות.


ביטויי הפרעת התנהגות הינם פשיעה מוגברת, שימוש בסמים, בעיתיות במבנה הקהילתי או המשפחתי ובהתייחסות לבית הספר.

גורמי קונסטיטוציה שמתבטאים בטמפרמנט לצד הזנחה ולהתעללות יכולים אף הם להיות גורם מסביר.

השאלה בין חפיפה בין סטרס סביבתי לתפקוד ביולוגי. כיוון שרוב הילדים עם הפרעת התנהגות חוו כשל טיפולי מתמשך וארוך טווח הרי שינויים ביולוגיים יכולים להיות תוצאה לפחות חלקית של טראומה רגשית. טמפרמנט קשה עשוי להפוך ילדים למטרת הכעס של הוריהם  וכך כתוצאה מסביבה קשה יכולות להתפתח הפרעות ההתנהגות.

היפראקטיביות מהווה אף היא גורם סיכון. גם פגמים קוגניטיביים ובעיות שפה ודיבור מהווים גורמי סיכון ברורים להפרעות התנהגות. גם השילוב של תוקפנות לצד דחיית בני הגיל מהווה סיכון לעבריינות נוער. אך, הורים מתעללים ומכים הם גורם הסיכון החשוב ביותר.

הממצאים הם שהסובלים מהפרעות התנהגות בילדות בעלי תדירות גבוהה יותר של הפרעות נוירו פסיכיאטריות והיפראקטיביות ותוקפנות. האבחנה בין הפרעת התנהגות המופיעה בילדותו לזו המופיעה בהתבגרות מתבטאת בהתחלה מוקדמת של היסטוריה רחבה של פעולות עברייניות, קטטות והיעדרויות, שימוש מוקדם בסמים, גניבות והשמות מחוץ לבית.




לייעוץ ראשוני בטלפון
052-9709385

מיכאל ינקו


לייעוץ ראשוני במייל







אתר מקודם ונבנה: קידום אתרים בגוגל