זמינים 24 שעות
מרכז לתמיכה רגשית ונפשית

הפרעות שינה בילדים ונוער


הפרעות שינה בקרב ילדים ובני נוער הן שכיחות למדי (17% מילדי בית הספר).

הגדרות:

הפרעות השינה נחלקות, ע"פ ICD לדיסומניות – הפרעה הנוגעת לכמות , איכות או עיתוי השינה וכוללות איסומניה – חוסר שינה, הפירומניה – עודף שניה, והפרעות במחזור השינה ערנות.

ופאראסמוניות – אירועים חריגים חוזרים המתרחשים בזמן השינה, כגון סהרוריות, ביעותי לילה וסיוטים.

ה- DSM כולל את הפרעות השינה הלא-אורגניות ומסווג את האורגניות, במקום אחר.

ה- DSM מחלק את הפרעות השינה לראשוניות (בתוכן דיס ומניות ופארסומניות), הפרעות שינה הקשורות להפרעה נפשית אחרת, הפרעות שינה הקשורות למחלות גופניות והפרעות שינה הקשורות בחומרים ממכנים.


שינה נורמלית:

שינה היא מצב קבוע, חוזר, הפיך בקלות המאופיין במנוחה והעדר פעילות עם עליה בסף התגובה לגירויים חיצוניים. הפרעה של מבנה השינה יכולה להיות חלק ואף סימן מקדים להפרעות פסיכיאטריות שונות.

רישום האא"ג בעירות מאופיין בגלי אלפא – 8-12 מחזורים לשנייה, נמוכי וולטג' ובתדירות משתנה. (ולגי בטא בתדירות מעל 13 הרץ).

בשלב ראשון של השינה, שינה קלה, גלי אלפא מתחילים להיעלם, מופיעים גלי טאטא בתדירות של 3-7 מחזורים לשנייה, נמוכי וולטג'.

שלב שני מופיע תוך דקות ומתחילים להופיע כישורי שינה (קבוצות גלים בתדירות של 12 מחזורים לשנייה) קומפלקס K – גלים גבוהים, איטיים, טרי פאזיים.

שלב שלישי מתחילים להופיע גלי דלתא, בתדירות 1-2 הרץ, גבוהי וולטג'.

שלב רביעי גלי דלתא תופסים מעל 50% מרישום השינה.

שלבים 1-4 קרויים non REM ואחריהם מופיעה שנת ה- REM תנועות עיניים מהירות.

כ- 90 דקות לאחר תחילת השינה, מתחילה שנת REM. פרק זמן זה קרוי REM latency והוא סביר באדם הבוקר. שינויים באורכו יכולים להעיד על פסיכופתולוגיה.

בשלב זה ניתן לראות תנועות עיניים מהירות, פעילות מהירה, לא סדירה, נמוכות 'וולטג' באא"ג וירידה בטונוס השרירים.

פיזיולוגית, שנת nonREM היא שקטה, קצב הלב מעט איטי מבעירות וסדיר יותר, הנשימה מואטת ולחץ הדם יורד. התעוררות בשלבי השינה העמוקים, שלוש וארבע, מלווה בדיאורינטציה קלה וישנה אמנזיה למתרחש בהתעוררויות קצרות בשלבים אלו.

בעיות הקשורות בשלבים אלו הן אנורזיס, סהרוריות, וביעותי לילה.

שנת REM, לעומת זאת, מאופיינת בתנועות עיניים מהירות, עלייה בקצב הלב והנשימה, עלייה בלחץ דם, מצב פרויקילורטמי, עם חוסר תגובה תואמת של הגוף לטמפרטורה החיצונית וטמפרטורת הגוף מושפעת מהסביבה. בגברים ישנה זיקפה חלקית או מלאה.

ירידה ניכרת בטונוס השרירים. האפיון המרכזי של שנת REM הינה החלימה.

שנת ה- REM מופיעה במחזוריות של 90 דקות לערך, כאשר בכל פעם היא מתארת עד שבסוף הלילה היא כבר מכסה עד 40 דקות.

מבנה השינה משתנה לאורך חיי האדם: בתקופת הילוד, שנת REM מכסה מעל 50% מכלל השינה והיא מופיעה במעבר ישיר מעירות לשינה, ללא שלבי השינה הקודמים.

הילוד ישן 16 שעות ביום עם תקופות קצרות של ערנות.


הפרעות שינה לפי גיל:

תינוקות – מרכיב דומיננטי שנת REM – יקיצות מרובות.

(גורמים פיזיולוגיים  אי בשלות מעגל שניה, טראומה בלידה, זיהומים; קשיים בהירדמות, בקבוק, מוצץ וכו').

בגיל ההתבגרות – צורך פיסי מוגבר בשינה ומצד שני עוררות יתר, רגשית ושכלית  קונפליקט ידוע כגרום להפרעה במעגל שינה ערות.

כמו כן, סיבות נוספות – צורך למרוד (ולא לישון) ודיכאון.

דיס ומניות – הפרעות במשך השינה (אינסומניה, היפרסומניה).                

הפרעות בדפוס השינה (נרקולפסיה, Sleep cpme).


1.אינסומניה ראשונית

מוגדרת כהפרעה בלהירדם/להחזיק את השינה / מתעוררים מוקדם. אינסומוניות שכיחות בתינוקות ופחות בילדים יותר גדולי.

בתינוקות – בגלל שההורים לא מאפשרים לילד להרדים את עצמו בלילה.

ילדים טרום בי"ס – פוחדים ממפלצות, וחיות שיתקפו אותם.

בילדי בי"ס- אינסומניה מתוך חוסר שימת גבולות, הילד רוצה לשחק עם ההורים.

אינוסמניה מתוך מחשבות וחרדות שונות – מכישלון בבי"ס או חשש ממחלה או פציעה.

אינוסמניה בילדים שחוו מוות קרוב, ואז זה נובע מבלבול בין שינה למוות.

במתבגרים -כחלק מהפרעות פסיכיאטריות הבאות – חרדה, דיכאון, ADHD, CD.


(היפרסומניה) שנת יתר:

1.תסמונת קליין – לוין Klein- Levin sgndrowe

היפרסומניה (מ12 שעות עד 3-4 שבועות) היפרפאגיה, דסאינהיביציה מינית, תוקפנות ורגזנות.


2.נרקולפסיה

בגיל ההתבגרות או במבוגרים צעירים. נוטה לכרוניות.

מרגישים רדומים במשך היום.

יש להם:

  • התקפי שינה (Sleep _____) – נוטים ליפול לתוך שינה.

  • קטפלקסיה – איבוד טונוס חלקי לאחר התרגשות חזקה.

  • שיתוק שינה (Sleep _______) – פתאום לא יכול להזיז גפיים.

תרשים השינה  כניסה מהירה לשנת REM.

טיפול – בסטימולנטים (ריטלין)


3.Sleep apuec syndiocne

מיקרו אפיזודות של הפסקת נשימה. עשרות עד מאות פעמים נמשכות יותר 10 שניות  נחירות קולניות.

בילדים סיבה השכיחות שקדים ואזנוידים מוגדלים.

סיבוכים – כאבי ראש, ילד.  בריכוז


(פראסומניות) חוויות שונות בזמן השינה

1.Night_______ Lis (סיוטי לילה)

שכיח בבנות, 3-6 שנים.

קורה בשלב REM 1/3 האחרון של השינה.

הסיוט מעיר אותו מהשינה, זוכר הכל, בערנות מלאה ומיידית, ללא בלבול, וללא סימנים אוטונומיים נלווים.


2.Sleep terrors lis (ביעותי לילה)

בנים = בנות, גילאים 4-12 שנים.

קורה בשלבים 4, 3 NREM, מתעורר במהירות צועק או בוכה, עירנות חלקית, סימנים אוטונומיים רבים (טכיקרדיה, טריסניאה, הזעה, סומק).

לא מתעורר לחלוטין, חוזר לישון, ובבוקר לא זוכר את האירוע.


3.Sleep WALKING = Lounbolisas = סהרורית

בנים = שנות. 4-12 שנים 1/3 ראשון 4, 3 NREM, אינו זוכר את האירוע.

הילד קם מהמיטה, יוצא מהחדר יורד במדרגות... בעירנות חלקית, חוזר למיטה וישן עד הבוקר.

 DD – מ TLE מכיוון שבאפילפסיה נדיר שקורה רק בלילה.

סומנבוליזם NTJ – קומורבידיטי ניכר.


הפרעות שינה בהפרעות נפשיות שונות:

1.אוטיסטים – אי השקט נמשך גם לשינה, ויש להם קשיים להירדם, לישון באופן רציף ומתעוררים מוקדם.

הפרעות השינה באוטיזם נוטות להיות קשות שרק הפתולוגיה).


2.ADHD – שינה לא שקטה, מתעוררים הרבה בלילה נעים (זזים) בשינה.


3.GAD/PTSD – סיוטי לילה חוזרים, קושי בהירדמות.


4.MR – לעתים קרובות קושי במעגל שינה עירות.


 



לייעוץ ראשוני בטלפון
052-9709385

מיכאל ינקו


לייעוץ ראשוני במייל







אתר מקודם ונבנה: קידום אתרים בגוגל